בני סהר ז"ל ומיכל סביון שתיבדל לחיים ארוכים, היו שניים מבין המתנדבים הוותיקים של עמותת אביב, שפעלו במסגרת מערך המתנדבים של התנועה הקיבוצית שהקימה העמותה. בני חבר קיבוץ אפיקים ומיכל חברת קבוצת כנרת, הודות לפעילותם החשובה קיבלו מיכל ובני את מגן השר לאזרחים ותיקים למתנדבים מצטיינים בשנת 2013. בשנת 2018 קיבלו בני ומיכל את פרס המועצה האזורית עמק הירדן על תרומה לאזור. צביקה אריאב, ניצול שואה מקיבוץ אפיקים שקיבל מבני ומיכל סיוע במיצוי זכויתיו, הוא זה שהמליץ על השניים לוועדת הפרס של המועצה:
"כמי שעבר תלאות רבות עם כל הגורמים שאמורים לסייע לניצולי השואה ולתת להם את זכויותיהם, עד שהגעתי לבני ומיכל שסייעו לי לממש את כלל הזכויות שלי, אני מאוד מעריך את העשייה של בני ומיכל, הם עושים עבודת קודש, פותרים את הבעיות לניצולי השואה מול האוצר, מול גרמניה ומול כל מי שצריך בעצם לתת את הזכויות והמענקים לניצולי השואה", כתב צביקה בהמלצתו.
במשך שנים רבות בני ומיכל נפגשו עם ניצולי שואה מהמועצה האזורית ירדן, מהמועצה האזורית גלבוע ומכל הסביבה. בנוסף, פעם בשבוע הם פגשו יחד ניצולי שואה בביטוח לאומי בטבריה ופעם בשבוע הם הגיעו למתחם המכללה של עמותת ביתינו, עמותה שמפעילה קורסים וחוגים לאזרחים ותיקים במועצה האזורית עמק ירדן ושם נפגשו עם ניצולי שואה וסייעו להם בהגשת בקשות לכל הגופים.
בחודש ספטמבר 2024 בני היקר הלך מאיתנו בטרם עת והוא חסר לנו מאוד. מיכל היקרה שאיבדה את שותפה לפעילות ממשיכה לבדה בשליחות ומסייעת לניצולי השואה למצות את זכויותיהם ולשפר את חייהם.
לדברים שנכתבו לזכרו של בני ז"ל לחצו כאן
לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2016 , התפרסמה בעיתון ידיעות הקיבוץ כתבה המסקרת את פעילותם הברוכה של מיכל ובני:
אביב לניצולי השואה: נקודת ייעוץ וסיוע
מיכל סביון מקיבוץ כינרת ובני סהר מקיבוץ אפיקים מיידעים את ניצולי השואה ומסייעים להם במיצוי זכויותיהם
בעמותת "אביב לניצולי השואה"
מאת: ארנון לפיד
שני נציגים נמרצים ופעלתנים יש לעמותת "אביב לניצולי השואה" בתנועה הקיבוצית: מיכל סביון מכינרת ובני סהר מאפיקים.
הם שם מיומה הראשון של העמותה (2007), שקמה ליידע ניצולים ולסייע בידם במיצוי זכויותיהם.
מאז שסיימו קורס הכנה למתנדבים אין להם רגע דל, אבל יש להם הרבה סיפוק. במכללת "ביתנו" שבעמק הירדן, בחסות עמותת המייסדים, הוקצה להם משרד – "נקודת ייעוץ", הפתוח מדי יום רביעי בשבוע. "מטפלים בכל מי שבא, אבל מדרך הטבע רוב הפונים הם חברי קיבוצים בעמק. אנחנו משתדלים לעזור ככל יכולתנו, בעיקר במסירת כל המידע על הזכויות ובמילוי הטפסים, עם הניצולים, כי רובם מתקשים להתמודד עם זה בעצמם. שירות עד הסוף".
יום נוסף הם מקדישים לעזרת הפונים למחלקת הייעוץ לקשיש בסניף הביטוח הלאומי בטבריה, ופעם בחודש הם מתעדכנים ומתייעצים בעמותה בנוגע לשינויים ולחידושים, ומקבלים תשובות על שאלות ועל בעיות שצצו בזמן פעילותם. הקשר עם העמותה מתקיים באופן שוטף. "הם האורים ותומים שלנו", אומרת מיכל.
לא, אין היא יודעת לנקוב במספר הניצולים שפנו ונעזרו על ידם במהלך השנים ("בטח מאות"), ובאופן מפתיע, מתברר, זרם הפניות אינו נחלש, היות שמדי פעם בפעם מחליטה הממשלה לזכות בפיצויים ובזכויות יוצאי מדינות נוספות, שלא נמנו בעבר עם הזכאים.
כך למשל צורפו באוגוסט אשתקד לרשימת הזכאים יהודים ילידי גרמניה שעזבו אותה לפני פרוץ המלחמה ב-39', וחודש אחרי כן הוחלט לזכּות במענק שנתי ובפטור מתרופות גם את יוצאי מרוקו, אלג'יר ועיראק. "כל הכרה כזאת מביאה פונים חדשים ליעוץ ולסיוע.
"אנחנו לא יושבים ומחכים שיבואו אלא מגיעים אליהם, באמצעות רשימות מהמועצה ומהביטוח הלאומי וכן דרך פרסום מודעות במקומונים". על השאלה אם יש עדיין מי שאינם יודעים ומוּדעים לזכויותיהם עונה מיכל:
"בהחלט. כי הם לא התעניינו או לא שיערו שמגיע להם, או שאין להם ילדים שידחפו אותם".
